מהו הליך ישוב הסכסוך? ומהי הבקשה לישוב סכסוך?

ישוב סכסוך

מהו הליך ישוב הסכסוך? ומהי הבקשה לישוב סכסוך?

בקשה לישוב סכסוך הינה למעשה הבקשה הראשונה או שמא נקרא לה ירית הפתיחה בהליך הגירושין.

כיום ולאחר שחוק החוק  "חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), תשע"ה-2014" למעשה לא ניתן לפתוח הליך בענייני גירושין בלא לפתוח תחילה את ההליך עם בקשה לישוב סכסוך (ראה קישור לטופס בתחתית המאמר).

המדובר בבקשה לישוב סכסוך המוגשת על גבי טופס בן עמוד אחד במסגרתו לא מפורט דבר הנוגע לסכסוך למעט פרטי הצדדים  שמם ת.ז פרטי העו"ד המייצג ופרטי ההתקשרות עימם. כל זאת במכוון על מנת שלא ללבות את הלהבות.

לאחר פתיחת ההליך (למעשה עם פתיחתו) מקבלים הצדדים תאריך למפגש ביחידת הסיוע שלצד בית המשפט .

מטרת המפגש הראשון, אליו הצדדים גם לו היו רוצים, אינם יכולים להגיע עם עו"ד, הוא לנסות ולהביא את הצדדים להסכמות באמצעות הידברות בינהם טרם יחמיר הקונפליקט.

בכך למעשה ניסה המחוקק להשיג שתי מטרות

האחת לנסות ולחסוך לבני הזוג הליכים ארוכים וכואבים ולאפשר, לאלו המתגרשים שיכולים לעשות זאת בהסכמה ובהידברות, את הקרקע המתאימה לכך. שכן טרם תיקון החוק היה חשש כי באם אישה, לצורך הענין, תאמר לבעלה כי היא מעוניינת לסיים את קשר הנישואין ומבקשת כי יקבעו אצל מגשר להגיע להסכמות לשם כך. תמיד היה חשש כי אותו בעל  יקדים את בת זוגו ויגיש את תביעותיו, ובכך למעשה יתפוס סמכות דיונית של בית המשפט אליו הוגשו התביעות (במסגרת מרוץ הסמכויות המפורסם) כמו כן ועל דרך הכלל ובמסגרת אותן תביעות מפורטות מועלים על הכתב דברים שקשה לאחריהן להגיע להסכמות. משכך גם דאג המחוקק לאפשר מרחב "סטרילי" בנסיון לישוב הסכסוך וזאת תוך קביעה כי מי שמגיש את הבקשה לישוב סכסוך קודם לכן קונה סמכות – כפי שיורחב בהמשך.

 שתיים "להכריח" את בני הזוג לשבת האחד מול השני בהידברות ישירה באותו מפגש בסיוע של בעל מקצוע על מנת לנסות ולהגיע להבנות ובחסות עו"ס ומגשרת. מהמפגש השני ככל שישנה התקדמות ניתן להגיע עם עורכי הדין.

ואולם כפי שנגענו בכך בראשית המאמר המחוקק לא אדיש לאפשרות כי אותם הליכי ישוב סכסוך לא יסתייעו ולכן דאג לעגן בחוק תקופת עיכוב הליכים אשר מקנה עדיפות למי שפתח ראשון את  הליך ישוב הסכסוך.

קרי עם כל הכבוד לרצון לסיים את הסכסוך בצורה יפה, הרי שהמחוקק לא נשאר אדיש לענין כי ברור שלא ניתן לסיים את כל הסכסוכים במסגרת הליך ישוב הסכסוך וללא הליכים משפטים (למעשה גם היום החלק הארי של ההליכים לא מסתיים במסגרת ישוב הסכסוך אלא עובר להכרעת בית המשפט) והמחוקק בעצם נתן "בכורה" למי שפותח ראשון את הליך ישוב הסכסוך.

ובמה הדבר מתבטא? ולמה כדאי להיות הראשון שפותח הליך ישוב סכסוך?

במקרה וההליך לא מסתייע/הצד השני לא  מגיע ככל לפגישות/ אין עם מי לדבר / או סתם לא ניתן להגיע להסכמה. הרי מי שפתח את הליך ישוב הסכסוך הראשון הוא שיבחר מה תהא הערכאה המשפטית שבמסגרתה יתנהל ההליך המשפטי , הכיצד? עם תום תקופת עיכוב ההליכים לצד שפתח את הליך ישוב הסכסוך ורק לו! ישנם 14 ימים להגשת התביעות כפי שיחפוץ בין אם לבית הדין הרבני ובין אם לבית המשפט לענייני משפחה. במאמר זה לא ננתח כיצד נבחר את הערכאה השיפוטית המתאימה ואולם ישנם הבדלים גדולים לגבי אופן ניהול ההליך ובהתאם לסיטואציה המתאימה של התיק ולאחר התייעצות עם עו"ד מומחה לענייני משפחה יש לבחור את הערכאה המתאימה בהתאם לעומד על הפרק : מזונות , מזונות אישה , הסדרי שהות – משפחה דתית /לא דתית / אמא חוזרת בשאלה וכו, כתובה , כמו גם מסת הרכוש ומורכבותה משתנים רבים נוספים.

בפרק זמן זה של 14 הימים על הצד שפתח את ההליך להגיש את מלוא תביעותיו לערכאות המתאימות, לא הגיש את מלוא עתירותיו ו/או מלוא תביעותיו בידי הצד השני לאחר מכן להגיש איזה תביעה שיחפוץ – ככל שלא הוגשה קודם לכן על ידי מי שיזם את פתיחת הליך ישוב הסכסוך.

מה עוד ניתן להגיש במסגרת הליך ישוב הסכסוך ובזמן תקופת עיכוב ההליכים בשלב ישוב הסכסוך?

המחוקק מאפשר להגיש בקשות  לסעדים ממוקדים במהלך הליך הישוב סכסוך (שכן עד לסגירתו לא ניתן להגיש תביעות – קרי אפילו אם אין שיתוף פעולה יש להמתין עד לקיומו של לפחות המפגש הראשון ועד להודעה על תוצאות המפגש, עמדות הצדדים וסגירת ההליכים)  כל זאת בשורה של טפסים יעודים, האמור נועד למנוע מצב בו אחד מהצדדים מתנהל שלא בתום לב נמנע מלמלא את חובתו או מנצל את תקופת עיכוב ההליכים שבמסגרתה לא ניתן להגיש תביעות לעשיית צעדים חד צדדים או להימנע מתשלומים שעליו לשלם.

על כן במסגרת ההליך ישוב הסכסוך ניתן להגיש בקשות לקביעת מזונות זמניים, סעדים לשמירת מצב קיים, סעדים הנוגעים לקביעת הסדרי שהייה, עיקולים צווים למניעת הטרדה מאיימת וכו'.

הרבה שואלים עצמם אם זהו המצב מדוע אני בכלל צריך את שירותיו של עורך דין ?

התשובה לכך היא חד משמעית –  גם את פתיחת הליך ישוב הסכסוך יש מומלץ ורצוי לעשות בליווי עורך דין ממספר טעמים: ראשית גם אם אנו מצויים בתסריט הכי אופטימי קרי תיק שיסתיים בהסכמה – הרי שהסכמה צריכה להיעשות מדעת ובכל מקרה על כל אדם לקבל יעוץ ולהבין מה מגיע לו בהתאם לתיק הספציפי שלו . שתיים גם אם הגענו להסכמות הרי שאת אלו יש להעלות על הכתב במסגרת הסכם מסודר וגם פה יש להיוועץ עם עו"ד שיעלה את ההסכמות על הסכם מנוסח היטב ובאופן על מנת שיגן עלינו באופן הכי מקצועי שניתן ועל מנת שאותו הסכם ישמש  עד הגיע הילדים לגיל 21 ולא יתגלה בסוף כי יש יותר חורים מהסכם בגלל שלא הבנו על מה אנחנו חותמים.

זוהי הסיטואציה המיטבית וגם בה ברור כי נדרש לעזרת עו"ד מקצועי.

 ואולם מה יקרה במקרים בהם ידוע כבר וברור כי לא נזכה לשיתוף פעולה של הצד השני ( לא משלם מזונות, עזב את הבית, לא מוכנה להתגרש וכו'…) הרי באותם מקרים מימלא נדרש ליצוג עורך דין על מנת שיגיש בעבורנו את הסעדים הזמנים במסגרת החוק (בקשה לקביעת מזונות זמניים, סעדים לשמירת מצב קיים , קביעת הסדרי ראיה באין שיתוף פעולה וכו). ולאחר מכן יילווה אותנו במסגרת התביעות בבית המשפט – ברור שלא כדאי כי קודם נבצע הליכים כשאנו לא מיוצגים נפגע בזכויותינו נעלה דרישות טענות ועתירות שיפגעו בנו כאשר מימלא נידרש לעורך דין לאחר מכן.

עיננו הרואות כי להליך ישוב הסכסוך יתרונות באופן פתיחת ההליך המאפשרת לבני הזוג להכיל את הסיטואציה (בלא ישר להכנס למערבולת של כתבי תביעה וסגירת הדלת על כל נסיון הדיברות) וליטול אחריות על סיום הליך מהיר. ואולם על כל מקרה דרוש לכל מי שמעונין להתחיל בהליך של ישוב סכסוך להיות מיוצג יצוג על ידי עו"ד על מנת לנהל את ההליך ישוב הסכסוך, ועל מנת לשמור על זכויותיו וכן על מנת לסייע בהגעה להסכם.

לנהל הליך גירושין במסגרת הגשת בקשה לישוב סכסוך בלא ליווי מתאים משול הדבר לנטילת תרופות בלא להיוועץ ברופא .

לא נחסיר מהכתוב כי בכל הכבוד הליך ישוב הסכסוך לא מתאים לכל המשפחות ולכל הסיטואציות ולעיתים ברור כי לא ניתן לקדם הליכים ולא ניתן להגיע לכל הסכמה וכי למעשה המדובר בבזבוז זמן במקרים כאלו עו"ד מנוסה ומיומן יגיש את הבקשה לישוב סכסוך יחד עם בקשה מנומקת לקיצור תקופת עיכוב ההליכים ובצמוד לה בקשה דחופה לסעדים זמניים ( בקשה למזונות זמניים, עיקולים וכו') על מנת שניתן יהא לקדם את ההליך באמצעות בית המשפט ובהגשת תביעות מתאימות.

המדובר כאמור בכלי חשוב ומהותי בארגז הכלים של המתגרש שיש להשתמש בו בחוכמה ובשום שכל וכאשר עושים זאת בלווי של עו"ד מנוסה לענייני משפחה.

לנוחותך מצ"ב קישור לטופס ישוב סכסוך:

https://www.gov.il/BlobFolder/service/asking_for_family_dispute_settlements/he/asking_for_family_dispute_settlements254.pdf

עו"ד דוד ביטון הוא עו"ד מומחה בדיני משפחה בעל נסיון של כעשרים שנה בתחום, יו"ר (במשותף) ועדת בתי הדין הרבניים מטעם לשכת עורכי הדין ואף מעביר השתלמויות מקצועיות מטעם משרד המשפטים במסגרת הכשרת נוטריונים שמעביר משרד המשפטים.

*האמור כתוב בלשון זכר מטעמי נוחות והוא מופנה כמובן לשני המינים.

לייעוץ ראשוני ללא התחייבות

לשיחה עם עו"ד דוד ביטון