התחום של דיני המשפחה, ובפרט חישוב דמי המזונות, הוא אחד מהתחומים המורכבים והדינמיים ביותר בישראל. רבים מהאנשים הנמצאים בהליכי גירושין או פרידה מוצאים את עצמם תוהים: כמה מזונות אצטרך לשלם או לקבל? לצערנו, התשובה לשאלה זו אינה פשוטה ואינה יכולה להיקבע באמצעות נוסחה קבועה או טבלה.

מדוע חישוב דמי המזונות אינו קבוע?

בניגוד למה שרבים עשויים לחשוב, חישוב דמי המזונות בישראל אינו מתבצע על פי נוסחה פשוטה או חוקים קשיחים. בעוד שישנם עקרונות כלליים שמנחים את בתי המשפט, כמו אלו שנקבעו בפסק דין בע"מ 918/15, החישוב תלוי בשיקול הדעת של השופט, והוא משתנה ממקרה למקרה בהתאם למספר גורמים משתנים:

1. הכנסה פנויה של ההורים: אחד הגורמים המרכזיים בקביעת גובה המזונות הוא ההכנסה הפנויה של כל אחד מההורים. הכנסה פנויה היא ההכנסה נטו, לאחר ניכוי הוצאות בסיסיות כמו משכנתא, תשלומי חובות והוצאות מחיה אחרות. בתי המשפט בוחנים את היכולת הכלכלית של שני ההורים, ולא רק של אחד מהם, וזאת במטרה להבטיח חלוקה הוגנת של הנטל הכלכלי.

2. חלוקת זמני שהות: גורם נוסף המשפיע על חישוב המזונות הוא חלוקת זמני השהות של הילדים בין ההורים. כאשר הילדים שוהים באופן משמעותי אצל שני ההורים, ההוצאות מתחלקות בהתאם לזמני השהות, וזה משפיע ישירות על גובה דמי המזונות שייקבעו.

3. גיל הילדים: גיל הילדים הוא פקטור משמעותי בחישוב דמי המזונות. החוק הישראלי מבחין בין ילדים עד גיל 6 לבין ילדים מגיל 6 ומעלה. בעוד שעל הילדים עד גיל 6 נטל המזונות המלא מוטל על האב, כאשר מדובר בילדים מעל גיל 6, חישוב המזונות הופך להיות יותר שוויוני בין ההורים, בהתאם לעקרונות שנקבעו בפסיקות האחרונות.

4. קצבאות נכות עבור ילדים: כאשר אחד הילדים מקבל קצבת נכות מביטוח לאומי, יש לכך השפעה על חישוב המזונות. במקרים רבים, בתי המשפט מתחשבים בקצבה זו, במיוחד אם היא אינה מיועדת כולה להוצאות רפואיות או שיקומיות ישירות של הילד. אם הקצבה משמשת לצרכים כלליים יותר, ייתכן שהמזונות יופחתו בהתאם, מתוך מטרה לשקף את הנטל הכלכלי בפועל של ההורים.

5. הימצאות ילדים בפנימייה: אם הילדים מתגוררים בפנימייה במהלך השבוע או לתקופה ארוכה, הדבר עשוי להביא להפחתה בגובה דמי המזונות. זאת משום שהוצאות המחיה היומיומיות של הילדים קטנות משמעותית כאשר הם שוהים בפנימייה, מה שמוביל להפחתת הנטל הכלכלי הישיר של ההורים.

סיכום

כאשר אתם עומדים בפני החלטות משמעותיות בנושא דמי המזונות, חשוב לדעת שאין פתרון אחיד או פשוט. עליכם להבין שהפסיקה אינה ברורה לחלוטין ואינה ניתנת לחיזוי מראש באמצעות נוסחאות או טבלאות קבועות. לכן, פנייה לייעוץ משפטי מקצועי היא קריטית כדי להבטיח קבלת החלטות מושכלות, המבוססות על המצב המשפטי העדכני ועל נסיבות המקרה הייחודיות שלכם

The post חשיבות ההבנה של חישוב דמי מזונות: למה זה לא פשוט כמו בטבלה? appeared first on Bitton-Law.

מבוא

במציאות המודרנית, המושג "ידועים בציבור" הפך למונח משפטי מרכזי בכל הנוגע להסדרת זכויות וחובות בין בני זוג שאינם נשואים זה לזה, אך מקיימים חיים משותפים בדומה לזוג נשוי. אך מהי ההגדרה המדויקת של "ידועים בציבור"? האם נדרשים כל הפרמטרים כמו מגורים משותפים, שיתוף כלכלי ורגשי, או שמא גם קשר ארוך הוא תנאי הכרחי?

מה הופך זוג לידועים בציבור?

המושג "ידועים בציבור" מתאר בני זוג המקיימים מערכת יחסים זוגית לכל דבר, אך בוחרים שלא למסד את הקשר בנישואים רשמיים. קביעת סטטוס של ידועים בציבור נבחנת על פי מספר פרמטרים משפטיים, והם:

1. מגורים משותפים: אחד המאפיינים המרכזיים לבחינת קשר של ידועים בציבור הוא מגורים משותפים. מגורים אלה אינם חייבים להיות רצופים או ארוכים במיוחד, אך עליהם לשקף את כוונתם של בני הזוג לנהל חיים משותפים.

2. קיום חיי משפחה: הכוונה היא ליחסים אישיים, זוגיים וכלכליים הדומים לאלו הקיימים בין בני זוג נשואים. מדובר בקשר המבוסס על מחויבות הדדית ותמיכה הדדית, הן מבחינה רגשית והן מבחינה כלכלית.

3. כוונה והסכמה: לבני הזוג צריכה להיות כוונה משותפת לקיים חיים זוגיים מלאים. כלומר, אם בני הזוג אינם רואים עצמם כמחויבים אחד לשני או שהקשר ביניהם הוא זמני בלבד, קשה יותר להכיר בהם כידועים בציבור.

4. היבט הזמן: אמנם אין דרישה פורמלית למשך זמן מינימלי, אך ככל שהקשר מתמשך ומתבסס, כך גוברת ההסתברות שהזוג יוכר כידוע בציבור.

האם כל אחד מהפרמטרים הללו חייב להתקיים? לא בהכרח. בתי המשפט בוחנים כל מקרה לגופו תוך איזון בין הפרמטרים השונים. לעיתים, קיומו של פרמטר אחד חזק במיוחד יכול לכפר על העדרם של פרמטרים אחרים. לדוגמה, מגורים משותפים לאורך זמן יכולים להוות עדות חזקה למערכת זוגית מחייבת גם אם אין שיתוף כלכלי נרחב.

השלכות משפטיות

ההכרה בבני זוג כידועים בציבור נושאת עמה השלכות משפטיות נרחבות, ביניהן:
– זכויות רכושיות: בני זוג ידועים בציבור עשויים להיות זכאים לחלוקה שווה של רכוש שנצבר במהלך החיים המשותפים, בדומה לחלוקת רכוש בין בני זוג נשואים.
– זכויות ירושה: במקרים בהם אחד מבני הזוג נפטר, בן הזוג הנותר עשוי להיות זכאי לחלק מעיזבון המנוח אם הוכר כידוע בציבור.
– זכויות כלכליות: לעיתים ניתן להכיר בזכותם של ידועים בציבור למזונות, בדומה לזכותם של בני זוג נשואים.
– זכויות פנסיוניות: זכות חשובה נוספת שיכולה לעמוד לרשות ידועים בציבור היא הזכות לקבלת קצבאות פנסיוניות או פיצויי פנסיה לאחר פטירת בן הזוג. ידועים בציבור עשויים להיות זכאים לתגמולים פנסיוניים כמו קצבת שארים, שהייתה אמורה לעבור לבן הזוג המנוח. הכרה זו נובעת מההבנה שבני הזוג ניהלו חיים משותפים, וכלל ההטבות שניתנו למנוח/ה בעת העבודה מיועדות לשמר את רמת החיים של בן הזוג שנותר בחיים.

הלכה מחייבת של בית המשפט העליון

אחד מפסקי הדין המנחים בנושא ידועים בציבור הוא פסק דין ע"א 107/87 אלטוביה נ' רוזן, בו בית המשפט העליון קבע כי לצורך הכרה בבני זוג כידועים בציבור יש לבחון את טיב הקשר בין בני הזוג, אך אין צורך בקיומו של קשר פורמלי או טכני מסוים. בית המשפט התייחס לצורך בבחינת מכלול הנסיבות והשאלה המרכזית שעל הפרק היא האם בני הזוג ניהלו אורח חיים זוגי של ממש.

סיכום

ידועים בציבור הוא מושג משפטי חשוב ומורכב, הנוגע להכרה בזכויותיהם של בני זוג שאינם נשואים. סטטוס זה נבחן על פי מספר פרמטרים, אך אין צורך שכל הפרמטרים יתקיימו יחד. בתי המשפט בוחנים כל מקרה לגופו, בהתאם לנסיבות הייחודיות שלו. הכרה זו נושאת עמה השלכות משפטיות מרחיקות לכת, בעיקר בהקשרים של רכוש, ירושה וזכויות כלכליות נוספות, ובכלל זה גם זכויות פנסיוניות.

מאמר זה נועד להעניק הבנה בסיסית על המושג "ידועים בציבור" ועל ההשלכות המשפטיות הנובעות ממנו. במידה ואתם זקוקים לייעוץ משפטי מעמיק ומותאם אישית, אתם מוזמנים לפנות אלינו דרך האתר bitton-law.com.

The post ידועים בציבור – מה הופך זוג לכזה ומהן ההשלכות המשפטיות appeared first on Bitton-Law.

מבוא

ניכור הורי הוא תופעה כואבת ומורכבת בה אחד ההורים גורם לילד לנתק קשר עם ההורה השני, בדרך כלל באמצעות השפעה שלילית, הסתה או יצירת מצג שווא כלפי ההורה השני. תופעה זו פוגעת בקשר הבריא בין הילד לשני הוריו, ולעיתים אף גורמת נזק פסיכולוגי מתמשך לילד. המאמר שלפניכם יעסוק במאפיינים של ניכור הורי, בדרכים לאבחן אותו ובצעדים המשפטיים הנדרשים לטיפול בתופעה, כולל התייחסות לנוהל חידוש קשר ולפסיקה מנחה בנושא.

מהם המאפיינים של ניכור הורי?

ניכור הורי מתבטא במצבים בהם הילד מפתח התנגדות בלתי מוסברת לקשר עם אחד ההורים, בדרך כלל כתוצאה מהשפעה מתמשכת מצד ההורה השני. כמה מהמאפיינים הבולטים של ניכור הורי כוללים:
1. הסתה והכפשה: ההורה המנכר מציג את ההורה השני באור שלילי, מדבר עליו בצורה שלילית בפני הילד ואף מפיץ עליו שקרים.
2. מניעת קשר: ההורה המנכר מונע מהילד קשר ישיר עם ההורה השני, למשל באמצעות סירוב לאפשר ביקורים, שיחות טלפון או תקשורת אחרת.
3. שיתוף הילד בסכסוך: ההורה המנכר משתף את הילד בפרטי הסכסוך בין ההורים ומעורר בו תחושת חובת נאמנות כלפי צד אחד בלבד.
4. אימוץ דעות קיצוניות: הילד מאמץ עמדות קיצוניות כלפי ההורה השני, כולל שנאה עזה או סירוב מוחלט לכל קשר איתו, ללא סיבה מוצדקת או הגיונית.

כיצד מאבחנים ניכור הורי?

אבחון ניכור הורי הוא תהליך מורכב הדורש התבוננות מעמיקה על ההתנהגות של הילד, של שני ההורים ושל הדינמיקה ביניהם. גורמי מקצוע מתחום בריאות הנפש, כגון פסיכולוגים ופסיכיאטרים, מעורבים לעיתים קרובות בתהליך האבחון. בין הכלים המשמשים לאבחון ניכור הורי ניתן למצוא:
1. שיחות והערכה פסיכולוגית: ראיון אישי עם הילד וההורים על ידי פסיכולוג או פסיכיאטר ילדים, במטרה לבחון את תחושות הילד ואת מערכת היחסים המשפחתית.
2. מעקב אחרי התנהגות הילד: התבוננות בהתנהגות של הילד כלפי שני ההורים, כולל בחינת תגובותיו לסיטואציות שונות שבהן מעורבים ההורים.
3. בחינת ההיסטוריה המשפחתית: התייחסות לאירועים קודמים במשפחה, כמו גירושין או סכסוכים ממושכים, שבמהלכם ייתכן שנגרם ניכור הורי.

כיצד לפעול מהרגע שמזהים ניכור הורי?

ברגע שמזהים ניכור הורי, חשוב לפעול במהירות ובזהירות, תוך התייעצות עם גורמי מקצוע משפטיים ופסיכולוגיים. הנה כמה צעדים מומלצים:
1. פנייה לייעוץ משפטי: מומלץ לפנות לעורך דין המתמחה בדיני משפחה על מנת להעריך את המצב המשפטי ולהכין תביעה מתאימה. חשוב לכלול בתביעה בקשה לחידוש קשר בין ההורה המנוכר לילד.
2. פנייה לבית המשפט: אם הניכור ההורי מוכח, ניתן להגיש בקשה לבית המשפט לענייני משפחה לצורך ניהול הליך משפטי המיועד לטפל בבעיה. בית המשפט עשוי להורות על צעדים שונים, כמו טיפולי משפחה, ניתוק הקשר עם ההורה המנכר או חידוש קשר עם ההורה המנוכר.
3. נוהל חידוש קשר: נוהל זה נועד לשקם את הקשר בין ההורה המנוכר לילד, והוא כולל פיקוח של גורמי מקצוע ובמידת הצורך אף מפגשים תחת פיקוח. נוהל זה מהווה פתרון חשוב במקרים בהם הניכור ההורי חמור ויש קושי רב לשקם את הקשר ללא התערבות מקצועית.

סיכום

ניכור הורי הוא תופעה קשה הפוגעת בקשר המשפחתי ובבריאות הנפשית של הילד. זיהוי מוקדם והתערבות מקצועית ומשפטית מהירה הם המפתח לטיפול יעיל בתופעה זו. נוהל חידוש קשר ופסקי הדין המנחים מספקים כלים משפטיים לשיקום הקשר ולמניעת הפגיעה הנוספת בילד ובהורה המנוכר.

The post ניכור הורי: זיהוי, מאפיינים ודרכי פעולה משפטיות appeared first on Bitton-Law.

ישנם מאבקי גירושין רבים בבתי המשפט לענייני משפחה, אך הבעיה היא שילדי הזוגות המתגרשים נפגעים מהגירושין,על אחת כמה וכמה, כאשר ההורים רואים את הגירושין כעדיפות ראשונה ולא את ילדיהם, כאשר הם מפעילים עליהם ניכור הורי.הכוונה היא הסתת הקטינים נגד אחד ההורים,  תופעה זו נפוצה במיוחד כאשר מדובר על הורה משמורן. קטין, אשר חווה מאבקי גירושין בין הוריו, מפתח אי אמון במשפחתו והוא עשוי לפתח שנאה או דחייה. כאשר אחד ההורים, אחראי על שטיפת מוח של קטין או קטינים. הדילמה של קטין או קטינים מקשה, למשל כאשר הוא צריך לבחור להיות לצדו של אחד מהוריו, גם אם זה אינו מוצק . קל להשפיע על נפש רכה של ילד, כך שהורה מנכר מנצל זאת למאבקיו האישיים כלפי בן הזוג ועל כך ישנם עונשים קבועים בחוק.

התייחסותם של בתי המשפט לענייני משפחה לתופעת ניכור הורי

בתי המשפט לענייני משפחה, מתייחסים בחומרה רבה לתופעת ניכור הורי,כאשר אחד ההורים מונע קשר בין הורה לילדיהם המשותפים. מדובר על תופעה שיש לעקור מהשורש. הפגיעה בכיסו של ההורה המנכר, מהווה את הפתרון היחיד להתמודדות עם בעיה זו. ביהמ"ש לענייני מפחה, פוסק פיצויים גבוהים שיש להרתיע באמצעותם הורה מנכר.  המקרים החמורים של הורים המסיתים את ילדיהם נגד ההורה השני, עשויים להגיע לתלונות שווא של הקטין או הקטינים, המובלים ע"י ההורה המשמורן כגון אלימות ואפילו למצב קיצוני של תלונה על אונס או התעללות מינית שלא הייתה ולא נבראה. ישנם מקרים חמורים, כאשר ביהמ"ש ינקוט בהליכי ביזיון בית המשפט לפי סעיף 6 לפקודת ביזיון בית המשפט ובהליכים פליליים לפי סעיף 287 א' לחוק העונשין , כאשר הורה שהפר את החלטת ביהמ"ש לענייני משפחה בדבר הסדרי ראיה. העונש על הפרת צו  שופט הוא עד שנתיים מאסר בפועל.

נטל ההוכחה על ניכור הורי מוטלת על ההורה המנוכר

על מנת לתבוע הורה מנכר בבית המשפט לענייני משפחה, יש לדעת, כי נטל ההוכחה בדבר ניכור הורי, מוטלת על ההורה המנוכר. אין להסתמך על טענות בלבד, כי אם על הוכחות עובדתיות. ביהמ"ש ממנה אפוטרופוס לדין, עבור הילד שלגביו קיימת טענה של ניכור כלפי אחד מההורים. האפוטרופוס, ייצג את הקטין באופן אובייקטיבי ויגן על טובתו, כאשר לא יהיה במעמד שהוריו נוכחים. ביהמ"ש לענייני משפחה, אף עשוי להמליץ על חוות דעת מטעמו של עובדת סוציאלית, כאשר היא תבחן את  הנסיבות המקרה ותחליט בדבר קיום הניכור ההורי. הבעיה היא די ברורה, היות והיחסים עם ההורים, הם בעלי חשיבות רבה, להתפתחותו האישית והקוגניטיבית של הקטין, היות וילד שנמצא בין שני הוריו בעת סכסוך מתמשך, יהיה בסיכון פסיכולוגי, מה שיפגע בהיבטים רבים בחייו בהווה ובעתיד .

מהן הסנקציות שביהמ"ש מטיל על הורה מנכר וכיצד לשכת הוצל"פ קשורה להחלטה?

ביהמ"ש לענייני משפחה, מוסמך לנקוט בהליכי ביצוע כנגד ההורה המנכר לפי סעיף 7 לחוק בית המשפט לענייני מפחה. המשמעות היא, שלבית המשפט, יש את כל הסמכויות שיש לרם הוצל"פ, לרבות סעיף 62 לחוק ההוצל"פ, אשר עוסק במסירת קטין. למעשה ראש ההוצל"פ, אשר עוסק במסירת קטין, רשאי לנקוט בסנקציות לצורך אכיפת פס"ד הקובע, שיש למסור את הקטין, או לאפשר מגע וקשר בין הורה לילדיו הקטינים שלא נמצאים בהחזקתו. ניתן בעצם להטיל על ההורה המנכר הגבלות רבות וקשות כגון: אי אפשרות להנפקת דרכון, צו עיכוב יציאה מהארץ, הגבלה מעשית של שימוש בכרטיסי אשראי, הגבלה על רישיון הנהיגה ועוד.

הסכנה האמתית – הילד הופך לכלי שרת בידי ההורה המנכר

יש לציין, כי עמדת ביהמ"ש לענייני משפחה, לגבי ניכור הורי היא ברורה, משום שילד אינו כלי משחק או קלף מיקוח בסכסוכים בין זוגות גרושים. הבעיה היא התכחשות הילד הרך למציאות האמתית. הבעיה העיקרית של ילדים היא שאחד ההורים הסית לניכור של ההורה האחר, אינו יכול להבחין בין מציאות לדמיון.סנקציות כספיות גבוהות מוטלות על הורים מנכרים, כך שיהווה גורם התראה להורים שפוגעים בילדיהם. במקרים קיצוניים, ביהמ"ש אף מטיל עונש מאסר  על הורה מנכר. יש לתת מענה מהיר לתופעה מדאיגה זו, לטפל  ולהחזיר את הילדים לשגרת חיים נכונה במשפחה  בריאה.

למידע נוסף, ממליצים לכם לעבור אל המאמר שלנו – אחריות הורית בהליך הגירושין 

בהצלחה!

The post ניכור הורי – מהו? כיצד נקבע ומה עשויות להיות ההשלכות? appeared first on Bitton-Law.

אחריות הורית – טובת הילד במרכז

המונח המשפטי ששינה את המושג משמורת משותפת

היום, כבר נהוג לעבור מהמושג משמורת משותפת למושג חדש בדיני המשפחה. היום משמורת משותפת הפכה בתיקון 15 לחוק אחריות הורית משותפת. למעשה האפוטרופסות הטבעית היא של כל הורה ומשם מבססים את הקשר ההורי ממקום של מודעות ואחריות המגלם גם את שיתוף הפעולה בין ההורים. אין כלל קשר, בין זמני השהות של הילדים הקטינים, כאשר מדובר למעשה על תוצר של מערכת המשפט, כאשר ההורים הם משמורנים שווים לילד, והכוונה היא ההגדרה ההורית מבלי הקשר לחלוקה של זמני השהות של הילדים אצל שני הוריהם.

ההבדל בין התקנות הקודמות לתקנות החדשות במושגים של משמורת משותפת ואחריות הורית

כאשר המושג משמורת משותפת הופך למשמעותי יותר, ואם אנו משווים את התקנות הקודמות בחוק לתקנות החדשות, אז במסגרת תקנה 258ז לתקנה 15, המושג "משמורת" אינו מופיע בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות. לפי התקנות הללו, אין כבר מושגים או תביעות בדבר משמורת הילדים, כי אם על  סעדים זמניים אשר קשורים לילדים הקטינים.  התקנה החדשה יותר היא ההגדרה של אחריות הורית בזמני ביניים ואין תזכורת למילה "משמורת".  המטרה היא, לא לגרום לילדים הקטינים את התחושה שהם מעין חפץ. בהורות המשותפת יש מן סוג של חיסכון, היות ושני ההורים צריכים לקבל החלטה יחד שקשורה בילדיהם.

פסיקת האחריות ההורית מביאה לשינוי מהותי

יש לציין, כי פסיקת אחריות הורית מביאה שינוי מהותי, היות ובתי המשפט לענייני משפחה, יחייבו בסנקציות הורים אשר מפרים את אחריותם כלפי ילדיהם הקטינים. במידה וילדים הגיעו לשהות עם אחד מההורים על פי הסדרי הראיה שנקבעו בבית המשפט והילדים, עשויים למצוא עצמם ממתינים לאחד ההורים מחוץ לביתם ההורה יחויב בפיצוי עכל הנזק שנגרם לילד שנפגע או לילדים שנפגעו. בנוסף, אם אחד ההורים קלע למאבק בין ההורים שמסיתים את הילדים לטובת צד אחד, בית המשפט חייב לתת על כך את הדעת.

שוויון מהותי בין ההורים

אם עמוד על המונח אחריות הורית, מונח זה, מטרתו לגרום לשוויון מהותי ואמתי בין ההורים, מה שמצריך מעורבות מוחלטת של ההורים בחיי ילדיהם. אין מדובר על שאלת הקיום של הסדרי השהות של הילדים המשותפים לבני הזוג, כי אם פסיקה אשר מחייבת את ההורים בקיום של אחריותם ההורית כלפי ילדיהם הכוללים גם את הסדרי השהות, תוך קביעה של קנס כספי משמעותי, בגין הפרת ההסדרים, כשאר הפרת ההסדרים גורמת לנזק משמעותי לילדים הקטינים. 

האינטרסים של הילדים הם מעל לכול

ההורים, תמיד נמצאים בעמדה טובה , לגבי קבלת החלטות נכונות יותר, מזו של המדינה. ההורים מכירים טוב יותר את ילדיהם, במיוחד כאשר מדובר על ההיבטים הרגשיים המורכבים ביותר. יש לגלות יותר אחריות הורית, כך שהמדינה תתערב פחות בכל הנוגע אל התא המשפחתי. המושגים החדשים והתיקונים בחוק, נועדו למזער את הנזקים בסכסוך בין הורים לאחר פרידה וגירושין, כשאר יש לחלוק נכון את תפקידי ההורים בטיפול בילדיהם לאחר הגירושין. היום המושגים: משמורת, החזקה, טובת הילד והסדרי ראיה, נמצאו לדעתם של מנסחי החוק למונחים ש אין בהם שום תועלת לצרכי ילדיהם.  למעשה מנסחי החוק הציעו להשתמש במונחים נוספים כגון זכויות הילדים ואחריותם של ההורים.

במה בעצם מתבטאת אחריות הורית והיכן לראשונה נראה חוק זה?

האפוטרופסות המשותפת של הורים, קבועה בחוק הכשרות ומחייבת קבלת החלטות משותפות בכל עניין שקשור לילדים, אם בחינוך הילדים, בהרשמה לחוגים\ קבלת טיפול רפואי ובכל הקשור לאורח חייהם התקין. למעשה ביטוי אחריות הורית משותפת, נראתה לראשונה בדו"ח הוועדה לבחינת ההיבטים המשפטיים של האחריות ההורית בגירושין שלב ב’- דו"ח משלים בספטמבר 2011. הוועדה המליצה להחליף את המושגים: משמורת משפטית ואפוטרופסות למושג של האחריות ההורית, כאשר הוועדה המליצה על אחריות משותפת לשני ההורים. מושג זה הוגדר בסעיף 7(א) להצעת החוק הורים וילדיהם תשע"ו 2016  כדלקמן: “ להורים אחריות שווה, יחד ולחוד, להחליט ולפעול בענייניהם של ילדיהם, לממש את זכויותיהם ולייצגם בדרך ההולמת את טובתם של ילדיהם כשיקול ראשון במעלה בחוק זה.

The post מילדים לא מתגרשים: האחריות ההורית בהליך גירושין appeared first on Bitton-Law.

כיצד נקבעת חלוקת רכוש בין בני זוג?

אמנם מדובר כאן על חלוקת רכוש, אך בכל זאת ישנם חריגים ברכוש שלא ניתן לחלק בין בני זוג שמתגרש, כגון: רכוש שהתקבל או שנרכש ע"י אחד מבני הזוג  מלפני הנישואין, מתנות וירושות אשר התקבלו במהלך הנישואין.

האם ישנם חריגים לכלל הבסיסי של חלוקת הרכוש?

כאשר ישנם מקרים, אשר בהם ניתן יהיה להוכיח באופן ברור את כוונת השיתוף בנכסים שהו שייכים לאחד מבני הזוג לפני הנישואין אם גם בכל הקשור לירושות ומתנות, יחול שיתוף גם על הנכסים הללו.

מה קורה כאשר ישנם חובות של בני הזוג?

אם ישנם  חובות שהזוג צבר במהלך נישואיו ולא ניתן לשייך אותם לתא המשפחתי, כגו חובות אשר נוצרו כתוצאה מהימורים, בגידות או מעשים בלתי חוקיים של אחד מבני הזוג.

מתי ניתן יהיה לחלק את הרכוש בין בני זוג שהתגרשו?

בכדי לבצע הליך חלוקת רכוש בין בני זוג שהתגרשו,  אם הרכוש רשום על אחד מבני הזוג יש לבצע "איזון משאבים". ע"פ חוק יחסי ממון, ניתן יהיה לבצע איזון משאבים רק כאשר הנישואין פקעו, אם עקב גירושין או מוות של אחד מבני הזוג. למשל ע זוגות אשר נישאו לפני חודש ינואר 1974, לא חל חוק יחסי ממון והם יכולים לחלוק את הרכוש המשותף עוד טרם פקיעת הנישואין ולהגיש תביעה לחלוקת הרכוש בכל עת. במידה וקיים רכוש אחר של בני הזוג כגון דירה משותפת, מכונית או חברה שבה מחזיקים שני בנני הזוג וכן הם בעלי מניות בחברה, ניתן יהיה לחלק רכוש ספציפי זה בכל עת וללא קשר לסיום הנישואין בהסכמה, או באמצעות תביעה אשר תוגש לפירוק השיתוף בנכסים אלה.

מי הסמכות שמחליטה בדבר חלוקת הרכוש לאחר הגירושין? 

כל מה שקשור לרכוש המשפחתי, יהיה בסמכות של בית המשפט לענייני משפחה או של בית הדין הרבני. במידה ותוגש תביעת גירושין בביה"ד הרבני והתובע דורש  חלוקת רכוש במסגרת תביעת הגירושין, הסמכות תהיה נתונה לבית הדין הרבני. במידה והוגשה תביעת גירושין בבית המשפט לענייני משפחה, הסמכות של חלוקת הרכוש, תהה נתונה לבית המשפט לענייני משפחה. 

מה קורה אם אחד מבני הזוג בגד? האם חלוקת הרכוש עדיין תהיה שווה בשווה?

לפי סעיף 8 לחוק יחסי ממון, בני הזוג, הם אלה אשר מסמיכים את בית המשפט לקבוע בדבר חלוקת רכוש שהיא לא שוויונית מטעמי צדק, כאשר בני הזוג יחליטו לא לחלק את הרכוש מחצה במחצה. יחד עם זאת, ישנה פסיקה בחוק, המציינת כי בכל הקשור אל חלוקת הרכוש, לא תהיה השפעה, אם אחד מבני הזוג בגד.

The post כיצד נקבעת חלוקת רכוש ומה הקריטריונים שעשויים להשפיע? appeared first on Bitton-Law.

לסיים את הגירושין כידידים ולהתחשב בילדים

טובת הילדים, חייבת להיות בראש מעייניהם של הורים המעוניינים לבצע הליך גירושין. חלק מכריע בהליך זה, עוסק בחלוקת הרכוש ושאר הנכסים. עורך דין לענייני משפחה, יוכל לערוך הסכם בפגישה אינטימית בין הזוג, כאשר הוא ישמע את  הצדדים ויבין מה כל אחד מעוניין, כאשר מדובר על חלוקת הרכוש, הכספים, תשלום המזונות, משמורת משותפת והסדרי ראייה, שייראו הוגנים. ישנם עורכי דין לדיני משפחה שהם גם מגשרים ויכולים לחסוך הרבה עוגמת נפש והוצאות כספיות גבוהות שאינן מובילות לשום מקום, מלבד הוספת דלק למדורה.

הסכם גירושין – אופטימיות וגירושין בדרך מכובדת ומהירה

אין צורך לתכנן תוכניות, לחפש דרכים עקלקלות או להתמלא בחרדות, כאשר אתם עומדים לפני הליך כואב כגון גירושין. תוכלו לסיים הליך זה, מבלי לאבד את האמון האחד בשני, להיות אופטימיים ולהישאר ביחסים טובים רק בגלל הילדים. יש לציין, כי מוטב לשוחח כחברים על הבעיות השונות שעשויות לצוץ בילדים,  למצוא את הפתרון היעיל ולהגיע לתובנות משותפות, גם לאחר שתתגרשו. תמיד תזכרו, כי מערכת היחסים בין בני זוג, אינה מסתיימת לאחר הליך הגירושין. הסיבה היא די פשוטה, שני בני הזוג עברו דרך ארוכה יחד, הקימו משפחה והביאו ילדים לעולם. רבים מהזוגות, מגלים תובנה ואת האינטרס שלהם ושל ילדיהם ולכן להתגרש בהסכמה חוסך הרבה מלחמות, כספים רבים והליך מהיר ויעיל שיגרום לבני הזוג שקט נפשי להם ולילדיהם.

הליך גירושין בהסכמה נפוץ בכל העולם

יש לציין, כ בני הזוג שמעוניינים לבצע גירושין בהסכמה, עשויים להיות מיוצגים ע"י עורך דין אחד, כשאר הם גלויים ואף אחד מבני הזוג לא ייגש לתביעה משפטית. מיתר לציין, כי לאחר חתימת ההסכם, הוא יוגש לבית המשפט לענייני משפחה לאישור וחתימה.  הסכם זה של פרידה חוקית ובהסכמה של בני הזוג, נפוצה מאוד באירופה, קנדה וארה"ב. המטרה היא לגשר על הפערים בין בני הזוג ולדאוג באופן נכון וללא פגיעה בילדים ובעתידם.

למה התחיל במלחמות גירושין אם ניתן לפתור אותם בשלום?

יש לדעת, כי ישנם הבדלים מהותיים בהליכי גירושין וכן, ניתן להחליט כיצד הליך זה יסתיים בשלום, מבלי לפגוע בעתידה של כל המשפחה. הדרך הראשונה שמיד עולה בקרב זוגות שנפגעו מחיי הנישואין, בגלל מצבור של רגשות עזים כגון פגיעה, חוסר אמון ועוד, היא לפנות לעורך דין משפחה, על מנת להתחיל במלחמה נגד בן/בת הזוג. זוהי דרך בהחלט מתישה, אשר רק תפגע במי שמעוניין לפתוח במלחמות משפטיות, כאשר אותו בן זוג, יתחיל גם להסית את הילדים, מה שיפגע באופן בלתי הפיך ברגשותיהם ועתידם. הדרך השנייה , היא הטובה ביותר לסיים את ההליך בהסכמה ושלום בין בי הזוג שמטבע הדברים, הם יצטרכו להישאר בקשר, בגלל הילדים שהביאו יחד לעולם.

גירושין בהסכמה מבלי לוותר על זכויותיכם

אין זה אומר כי אם בחרתם בדרך של שלום, על מנת להתגרש באופן מכובד, שעליכם לוותר על זכויותיכם. זו הסיבה כי מדובר בהסכם גירושין. עו"ד לענייני משפחה, אשר מנוסה כבר שנים בהסכמים מסוג זה, יזמן את בני הזוג לשיחה ראשונה, כאשר הוא ירשום לעצמו, את הדרישות של כל אחד מבני הזוג, ייעץ להם וישמור על האינטרסים הכלכליים וטובת ילדיהם. הליך חיוני זה, מהווה רווח נקי, הן מהבחינה הכלכלית. יש לקחת בחשבון, כי אם אחד מבני הזוג או שניהם פותחים במלחמות משפטיות, אין זה אומר כי הם ינצחו, היות וביהמ"ש עשוי אף לפסוק לטובת הצד השני ואז , אחד מבני הזוג, ימצא את עצמו מפסיד במערכה. לסיכום – לא כל מקרה של גירושין, צריך להסתיים בטעם רע או בעוינות של בני הזוג שמעוניינים לפרק את התא המשפחתי, כאשר ניתן לבצע זאת בדרך אחרת שתהיה מקובלת והוגנת בין שני הצדדים.

The post גירושין – האם ניתן "לסיים יפה" וכיצד אפשר להקל על התהליך? appeared first on Bitton-Law.

מהן סמכויותיו של בית הדין הרבני למול אלו של בית הדין לענייני משפחה

בית הדין הרבני, הוא הגוף היחידי בישראל שהוא בעל סמכות  בכל הקשור אל דיני משפחה, כאשר הכוונה היא לענייני גירושין ונישואין בין בני זוג יהודים. בית הדין הרבני, לא יכול לאשר נישואין ממש כשם שהוא אינו יכול לאשר גירושין. למעשה, זוהי הסמכות היחידה של בית הדין הרבני. זוהי הסיבה, כי  אם בני זוג החליטו להתגרש וחתמו מכבר על הסכם גירושין בבית המשפט, הם בעצם יוכלו להגיש בקשת גירושין באמצעות מתן גט בבית הדין הרבני.

כאשר מדובר על המעמד האישי של אזרחי ישראל, כמו למשל בנושאים של דיני משפחה (כגון: סכסוך משפחתי, ירושה, חלוקת רכוש, מזונות, הסדרי ראיה וכדומה), בית המשפט לענייני משפחה, הוא בעל הסמכות המטפלת בנושאים אלה. אם למשל, מדובר בבני זוג שהם אינם מהדת היהודית והם מדת אחרת, הם יוכלו להינשא בבית המשפט לענייני משפחה.

האם ישנן סמכויות משותפות לשתי הערכאות המשפטיות המטפלות בכל הקשור לדיני משפחה?

אם בני זוג מעוניינים לדון בבית הדי הרבני בעניינים שנוגעים בנושא של דיני משפחה, הם יוכלו לעשות זאת בערכאה זו, כאשר הנושא יכול להיות ירושות, חלוקת רכוש, הסדרי ראיה, משמורת, מזונות וכדומה. למעשה, קיימות סמכויות משותפות לשתי ערכאות אלה. יש לציין, כי את הסכם הגירושין ניתן יהיה לערוך גם בבית הדין הרבני ולא רק בבית המשפט לענייני משפחה כאשר שני בני הזוג, הגיעו להסכמה משותפת.

החסרונות בגירושין שנערכים בבית הדין הרבני

קיימים גם חסרונות, אם בני זוג מחליט לפנות אל בית הדין הרבני בעניין גירושין. כשאר קיימת פסיקת מזונות ילדים, פסיקותיו של בית הדין הרבני, תהיינה נמוכות משמעותית, מפסיקותיו של בית המשפט לענייני משפחה. אם מדובר במזונות האישה, בבית הדין הרבני, האישה לא תחויב לצאת לעבוד, כך שהיא תהיה זכאית לקבל מזונות. גם לגבי נושא חלוקת הרכוש יש הבדל בין הפסיקה של שתי הערכאות המשפטיות. לדוגמא, אם האישה בגדה בבעלה, בית המשפט לענייני משפחה לא יגרום לכך שבגלל בגידתה, היא תפסיד את רכושה ולא תקבל את המגיע לה, אך בבית הדין הרבני היא תפסיד, בגלל שבגדה.

המרוץ בין הערכאות השונות על מנת להשיג יתרון על בן/ בת הזוג – האם זה מוצדק או נכון?

כאשר בני זוג מסוכסכים מתחילים במלחמות ביניהם, יהיה ניסיון שבן זוג, יקדים את רעהו, כך שיוכל להשיג יתרון, על מנת שיוכל להגיש תביעת גירושין באחת הערכאות שתיראה לו כמתאימה ביותר. מדובר בעצם על "מרוץ סמכויות". מחד גיסא, אם הבעל הגיש תביעת גירושין לבית הדין הרבני, כאשר הוא מבקש את המשמורת על הילדים וכן, על חלוקת רכוש, האישה תצטרך להישפט בבית הדין הרבני וכך למעשה, תיחסם דרכה  בבית הדין לענייני משפחה. מאידך גיסא, לא משנה מי משני בני הזוג הגיש ראשון את תביעת הגירושין אלא לאילו מבין שתי הערכאות העוסקות בנושא דיני משפחה, החליטה ראשונה, או מי מהן דנה ראשונה בעניין. למרות כל זאת, קיים עיקרון של כיבוד הדדי בין שתי הערכאות.

במידה והוגשו שתי תביעות גירושין, כאשר כל תביעה הוגשה בערכאה שונה, המבחן הקובע באיזו ערכאה שיפוטית ידון אותו סכסוך, יהיה המבחן הכרונולוגי והכוונה היא לערכאה שהוגשה אליה קודם התביעה לגירושין, גם אם מדובר על הבדל קצר מאוד של זמן הגשת התביעה, זה יספיק לצורך קביעת הסמכות השיפוטית, אשר תדון בתביעת הגירושין.

בית הדין הרבני מושתת על המשפט העברי

יש לדעת, כי בית הדין הרבני, מושתת על המשפט העברי והכוונה היא על פי הדין הדתי בלבד ואילו, בית המשפט לענייני משפחה, שהוא בעצם ערכאה שיפוטית אזרחית אשר אינה מושתתת לפי המשפט העברי, כי אם על כלליו של המשפט האזרחי. יש לבצע שיקולים רלוונטיים, כך שאין להקל ראש לגבי הדיונים שיתקיימו בביה"ד הרבני או בביהמ"ש לענייני משפחה ולכן, עליכם להסתייע בעורך דין דיני משפחה, שיכולים לייעץ לכם לגבי הערכאה השיפוטית שתתאים לכם, לנקוט את המהלכים המתאימים ולנהלם על הצד הטוב והמקצועי ביותר.

The post בית הדין הרבני מול בית דין לענייני משפחה – האם יש הבדל? appeared first on Bitton-Law.

מהי המטרה של החוק למניעת אלימות במשפחה?

החוק למניעת אלימות במשפחה, נועד לאפשר למשפחה לחיות בכבוד מבלי שיסבלו מאלימות. החוק קובע הוראות שמיוחסות גם לקטינים במשפחה ולשאר נושאים שמאפיינים חיי משפחה. חוק זה מאפשר לקבל צו שיגן עליו. יש לציין, כי בן משפחה המוגדר על פי חוק, הוא: ילד, הורה, בני זוג, כולל ידועים בציבור, או כל מי שאחראי למחייתו של אדם ומבקש את צו ההגנה.

אז מהו למעשה צו הגנה ומי יכול להורות על צו זה?

לפי סעיף 2 לחוק, בית המשפט הוא בעל הסמכות להורו על מתן צו אשר יאסור על צד שלישי להיכנס למקום מגוריו של מבקש צו הגנה וכן, להימצא במרחק אשר בית המשפט יקבע. כמו כן, בית המשפט יכול להורות באמצעות צו הגנה, למד שלישי שלא להטריד בן משפחה בכל דרך שהיא. בנוסף, לבית המשפט סמכות נוספת והיא להטיל על אדם אשר הוגשה נגדו בקשה לצו הגנה, ערבות כספית על מנת שימלא את הצו לפי הוראות ביהמ"ש

מתי ניתן לבקש צו הגנה מבית המשפט?

ישנם מספר מקרים, אשר בית המשפט מוצא צו הגנה נגד אדם. לדוגמא, אם בן משפחה מאיים, עשו לפגוע בבן משפחה אחר, או כאשר כבר היה מקרה אלים במשפחה. אם למש קיימת התעללות מתמשכת בבן משפחה,  עבירות מין שבוצעו נגד בן משפחה, כאשר בן משפחה מהווה סכנה פיזית כנגד בן משפחתו ועוד. למעשה, צו הגנה מהווה הגבלת תנועתו החופשית  של אדם. יש לציין, כי מצד שני, צווי ההגנה, פוגעים בהוראות חוק היסוד של כבוד האדם וחירותו ומדובר למשל על הגבלת התנועה, כך שביהמ"ש יבחן היטב באופן מעמיק ופרטני את הבקשה, בטרם יחליט על מתן הצו על מנת לא לפגוע בזכויות בסיסיות של האדם. 

איזו ערכאה משפטית מוסמכת לדון בבקשה להוצאת צו הגנה?

על מנת לבקש את צו ההגנה, יש לפנות אל בית המשפט לענייני משפחה וכן, ניתן אף לפנות אל בית הדין הרבני, אך יש לדעת, כי גם לבית משפט השלום, ישננה סמכות לדון בבקשה על פי חוק. במידה ובן הזוג שנגדו הוצא צו זה, מעוניין לערער על החלטת בית משפט השלום, או בית המשפט לענייני משפחה ניתן להגיש את הערעור לביהמ"ש המחוזי.

כיצד מקבלים צו הגנה ומהם ההליכים?

על מנת לקבל צו הגנה משפטי, על מבקש הבקשה, לפנות אל בית המשפט לענייני משפחה, כאשר הבקשה תוגש בכתב וכן, על מבקש הבקשה להגיש תצהיר לבקשה זו. מומלץ כי עורך דין לדיני משפחה ילווה את מגיש/ת הבקשה בכל ההליך. יש לציין, כי הנטל על הוכחת אלימות, התעללות מינית או התעללות נפשית וגופנית אחרת, חלה על מבקש הצו.

מה קורה כאשר אדם מפר את צו ההגנה?

יש לציין, כי ישראל היא מדינת חוק ולכן צו ההגנה שניתן באמצעות בית המשפט, הוא צו משפטי ועבירה על הפרת הצו היא עבירה פלילית לכל דבר ועניין ולכן, ברגע שהצו מופר, יש לפנות למשטרה. הפרת הצו טעונה עונש מעצר על מפר הצו וניתן הגיש נגדו כתב אישום פלילי.

מה קורה כאשר מגישים בקשת סרק לצו הגנה?

היום כבר ישנם מקרים שנשים טוענות על אלימות במשפחה, כאשר לא הייתה ולא נבראה. זו הסיבה כי בתי המשפט, לאחר שהוא שומע את טענות הצדדים, בית המשפט מגיע למסקנה, כי הבקשה לצו מניעה הייתה בקשת סרק. במקרה זה, ביהמ"ש מטיל על מי שהגיש את בקשת הסרק תשלום על הוצאות לטובת אוצר המדינה ופיצוי גבוה לאדם שנפגע בגין הגשת בקשת צו זה.

האם לצו ההגנה יש פגות תוקף?

התשובה היא שכן, היות וצו ההגנה הוא בתוקף 3 חודשים מיום המצאתו, אך מצד שני לביהמ"ש קיימת סמכות להאריך את הצו, עד לתקופה של 6 חודשים. במידה וישנן סיבות חריגות ביהמ"ש יכול לקבל החלטה מיוחדת להאריך את תוקפו של צו הגנה לתקופה של עד לשנה אחת.

The post צו הגנה: מהו? שאלות ותשובות שחשוב לדעת! appeared first on Bitton-Law.

מי ראשי להיות הורה אומנה ? מה הדרישות על מנת לקבל רשיון אומנה? מה הזכויות והחובות של הורי אומנה?

קריטריונים, רישוי והסדרת האמנה בחוק

אדם המעוניין לשמש כהורה אומנה נדרש לקבל מראש רישיון אומנה אותו הוא מקבל לאחר הליך בקשה מול הגופים הרלוונטיים במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים.

לקבלת הרישיון האמור יש לעמוד בכל התנאים הקבועים בס' 24 לחוק אומנה לילדים, תשע"ו-2016 ולעבור את הליכי הבדיקה וההכשרה עד לקבלת הרישיון. הליכים אלה אינם כרוכים בתשלום או עלות כלשהי מצד מגיש הבקשה. רישיון האומנה תקף לתקופה של שלוש שנים בלבד ולאחר מכן יש צורך בהארכתו.

אלה התנאים לזכאות להגשת בקשה לשמש כהורה אומנה:

1. המבקש חייב להיות תושב ישראל.
2. המבקש חייב להיות בין הגילים 25-55.
3. המבקש חייב להיות בעל הכנסה קבועה, ואם מדובר בבני-זוג, לפחות לאחד מהם יש הכנסה קבועה.
4. המבקש יכול לספק לילד מקום הולם בבית שיאפשר לו להתפתח בצורה תקינה וכי זכויותיו יישמרו.
5. המבקש חייב להיות בעל השכלה של 10 שנות לימוד לפחות ויודע קרוא וכתוב.
6. אין למבקש או לכל אדם המתגורר עמו, מגבלה, מחלה או לקות נפשית שיכולה לפגוע ביכולתו לשמש הורה אומנה או לפגוע בילד בצורה כלשהי.
7. המבקש וכן כל אדם המתגורר עמו אינם מכורים לסמים או לאלכוהול.
8. המבקש אינו הורה לילד שהוכרז כקטין נזקק.
9. אין למבקש אפוטרופוס.
10. אין למבקש או לכל אדם המתגורר עמו רישום פלילי בעבירת מין או אלימות נגד קטין, עבירה חמורה אחרת או שהם חשודים בעבירות כאלו.

חשוב לציין: ס' 24(ב)' לחוק האומנה קובע שאם יש למבקש בן/בת זוג המתגורר/ת עמו על בן/בת הזוג לעמוד גם כן בכל התנאים שלעיל.

סוגי אומנה

מסגרת האומנה מחולקת לשלושה סוגי אומנה עיקריים: רגילה, טיפולית וחירום. לכל אחד מסוגי האומנה אופי שונה, תנאים אחרים לקיומה ואחריות שונה הן של ההורים האומנים והן של הרשויות והכל בכדי להתאים לכל ילד את האומנה המתאימה לו בהתאם לצרכיו ולנסיבות היזדקקותו למשפחת אומנה. סוג האומנה שכל משפחת אומנה יכולה לקיים נכתב מראש ברישיון האומנה ולעיתים הרישיון כולל היתר למס' סוגים.

אומנה רגילה

זהו הסוג העיקרי למרבית הילדים עד גיל 18 המופנית למשפחות אומנה לרבות ילדים עם מוגבלויות, נכויות או צרכים מיוחדים אחרים. במסגרת אומנה רגילה מתקיימים ביקורי בית של מנחה אומנה לפחות פעם בחודש כמו גם קשר טלפוני של המנחה עם משפחת האומנה והקטין.

אומנה טיפולית

סוג זה של אומנה מתאים לקטינים שנזקקים למשפחת אונה בעקבות טראומות או רקע קשה אחר של משפחות המוצא שלהם מקום בו ההורים הביולוגיים אינם מצליחים לטפל בקטינים ולספק את צרכיהם הבסיסיים (חומריים וריגשיים). כפועל יוצא וישיר של הרקע, לרוב גם מדובר בקטינים עם בעיות התנהגות וקטינים אלו מלווים, בנוסף למנחת האומנה, גם ע"י גורמי מקצוע נוספים כגון: פסיכולוג, מטפל, טיפול תרופתי וכיוצ"ב. סוג אומנה זה מיועד לאומנות ארוכות טווח לצורך השלמת תהליכים עם הקטין והענק כלים לעצמאות בגיל בגרות.

אומנת חירום

סוג אומנה זה הינו בבחינת "טיפול נמרץ". מקרה בו קטין נזקק להגנה דחופה מעבירים אותו לאומנת חירום (משפחת האומנה נקראת "משפחת קלט") אשר קיבלה כלים והכשרה מיוחדת למצבי חירום אלה.

סוג זה של אומנה מוגבל לתקופה של עד 3 חודשים (ולכל היותר 6 חודשים בכפוף לאישור מיוחד). לא ניתן לשים אצל משפחת קלט יותר מ-5 ילדים במקביל ובשל אופי האומנה וייעודה משפחת קלט אמורה להיות ערוכה לקלוט קטין בכל שעה ביום.

כל אחד משלושת סוגי האומנה יכול להיות מוגדר כאומנה חסויה: 

אומנה חסויה היא אומנה שפרטים מזהים הנוגעים למקום המגורים או לעניינים אחרים הקשורים לה חסויים מפני הורי הילד המושם בה או מפני גורמים אחרים, לפי קביעת ביהמ"ש או ועד איבחון הפועלת מכוח חוק האומנה. קביעה כזו תינתן בשל סכנה הנשקפת לילד או למשפחת האומנה מחשיפת פרטי מזהים או בשל טעמים מיוחדים ובשים לב להשלכות קביעת חסיון האומנה על הקשר שבין ההורים לילדם ועל הסיכויים לחזרת הילד לבית הוריו הביולוגיים.

היקף אחריותם של הורי האומנה :

הורי האומנה אחראים על הטיפול בילד, השגחה עליו ודאגה לצרכיו והתפתחותו, בהתאם להסכם, לחוק האומנה ולהחלטות גורמים מוסמכים אחרים. מתוך מחשבה על טובת הילד, זכויותיו וגם על הקשר שלו עם הוריו הביולוגיים, לכן מוענקות להורה האומנה סמכויות בעניינים מסוימים מצד אחד ומגבלות והתחייבויות מצד שני.

להורי האומנה מוענקות זכויות והטבות ייחודיות לצד חובות:

·       על ההורי האמנה לפעול לטובת הילד ובהתאם לתוכנית הטיפול שנקבעה.
·       לשתף את הילד בהחלטות הנוגעות אליו, בהתאם לגיל ולמצבו.
·       לעודד את הקשר של הילד עם הוריו הביולוגיים ומשפחתו, בשיתוף ובליווי מנחה האומנה וכן, לדווח באופן מידי למנחה האומנה על כל אירוע חריג, משבר או שינוי משמעותי במצבו של הילד או של משפחת האומנה.
·       לעודד ולאפשר את הקשר של הילד עם ילדים בני גילו, בני משפחה מורחבת וידידים.
·       לאפשר לילד ללמוד את התפקידים השונים של בני המשפחה והתנהגות שתוכל לשמש לו כמודל להזדהות.
·       לא למסור את הילד לאף אדם או מוסד.

בריאות הילד

·       להורי האומנה סמכות בלעדית לרשום את הילד לקופת חולים.
·       להסכים לבדיקה רפואית ולטיפול רפואי, כולל נטילת תרופות, כירורגיה זעירה, ביצוע בדיקות דם וקבלת חיסונים הניתנים לכל ילד בישראל (חובה ליידע את ההורה הביולוגי).
·       להסכים לביצוע אבחון התפתחותי ולטיפול מקובל בליקויים, כולל ליקוי התפתחותי, ליקויי למידה, שמיעה או דיבור או במוגבלות פיזית או חושית אחרת (חובה ליידע את ההורה הביולוגי).
·       להסכים לבדיקות פסיכולוגיות ופסיכיאטריות ולטיפול פסיכולוגי, בהתאם לתוכנית הטיפול ולהנחיית מנחה האומנה (חובה ליידע את ההורה הביולוגי).

להורי האומנה אין סמכות להסכים לניתוח, דיאליזה, טיפול בקרינה וטיפולים כימותרפיים, או להסכים לטיפול פסיכיאטרי או אשפוז פסיכיאטרי, כולל טיפול באמצעות תרופות פסיכיאטריות.

בנושאים הבאים הסמכות היא של ההורה הביולוגי בלבד:

חינוך הילד
להורי האומנה אין סמכות לבחור את סוג המוסד החינוכי עבור הילד. כלומר, חינוך ממלכתי, דתי וכיו"ב. סמכות זו נתונה להורים הביולוגים. במידה וההורים הביולוגים לא בחרו מוסד חינוכי, והתקבל לכך אישור ממנחה האומנה – הורי האומנה יכול לבחור את המוסד עבור הילד.

הוצאת הילד מהארץ
·       הוצאת דרכון לילד.
·       חידוש דרכון לילד.
·       הוצאת הילד מהארץ לתקופה העולה על 14 יום.

הוצאת הילד מהארץ לתקופה שעולה על 14 יום, יכולה להיעשות רק בהסכמת ההורה הביולוגי ובאישור מנחה האומנה.


הסמכויות הבלעדיות של הורי האומנה הן:
·       לספר את הילד.
·       לאשר לו לימודי נהיגה וקבלת רישיון נהיגה.
·       לבחור את החוגים בהם ישתתף הילד בזמן שהייתו בבית הספר או בשעות הפנאי שלו, כולל השתתפות בתנועת נוער.
·       לאשר את השתתפות הילד בטיולים, במחנות ובפעילויות בארץ.

The post אומנה – משרד עו"ד ונוטריון דוד ביטון appeared first on Bitton-Law.