צו ירושה

כשאין צוואה, דיני הירושה המפורטים בחוק הירושה, התשכ"ה-1965 הם שקובעים את חלוקת הירושה בין קרובי המנוח.

אם אתם בין יורשי המנוח, על מנת לקבל את חלקכם בעזבון, כלומר ברכוש המנוח, יש צורך להוציא צו ירושה מאת הרשם לענייני ירושה. בצו קובע הרשם (על פי הוראות החוק) מי הם היורשים ומה חלקו של כל אחד מהם בעזבון.

חשוב לשים לב: רק באמצעות צו ירושה ניתן להעביר את רכושו של המנוח לידי היורשים.

איך מוציאים את צו הירושה?

לאחר מותו של האדם הקרוב מגיש אחד מהיורשים הפוטנציאליים (מספיק שאחד מהם יגיש את הבקשה, אין צורך שכולם יעשו זאת יחד) - בן זוגו של המנוח, ילדיו, הוריו, אחיו וכדו', בקשה לצו ירושה במשרד הרשם לענייני ירושה. הבקשה תוגש ללשכת הרשם באזור מגוריו האחרון של המנוח. יש להגיש את הבקשה בשלושה עותקים ולצרף אליה מסמכים שונים כמו תעודת הפטירה, הודעות לשאר היורשים ואישורי משלוח ההודעות בדואר רשום. יחד עם הגשת הבקשה יש לשלם שתי אגרות: אגרה עבור הטיפול בבקשה ואגרה נוספת עבור פרסום הבקשה בעיתונות, שכן לכל אדם (היורשים האחרים וכל אדם אחר) יש זכות להתנגד לבקשת צו הירושה ולטעון כי יש בידו צוואה של המנוח.

 

ישנם מקרים מסוימים הקבועים בחוק בהם הבקשה לצו ירושה או צו קיום צוואה תועבר לבית המשפט לענייני משפחה, ולא תתקבל על ידי רשם לענייני ירושה:

1. במקרה של צוואה בעל-פה.
2. במקרה שהוגשה התנגדות לבקשה (לאחר פרסומה בציבור).
3. במקרה שהמדינה היא צד לבקשה.
4. היועץ המשפטי לממשלה יזם את הבקשה או הצטרף אליה.
5. האפוטרופוס הכללי מייצג בבקשה חסוי, קטין או נעדר.
6. קיים בצוואה פגם, והיא לא נעשתה על פי תנאי החוק, למשל בצוואה בעדים לא היו שני עדים.
7. במקרים בהם לא ברור אם חל הדין הישראלי או דין מדינה אחרת, למשל כשהנפטר מת בחו"ל אבל נכסיו היו בארץ.
8. הרשם לענייני ירושה החליט, מכל סיבה שהיא, להעביר את הבקשה לבית המשפט לענייני משפחה.

כמו כן חשוב ולהדגיש לכל יורש בין על פי צוואה ובין בצו ירושה בדבר האופציות הנוגעות להסדר בין יורשים כפי שפורט בהרחבה באתר, תכנון נכון ויעוץ עם בעל מקצוע , עו"ד המתמחה בדיני ירושות וצוואות עשויה לחסוך לעיזבון מאות אלפי שקלים. ולדוגמה האפשרות הקלאסית והנפוצה ביותר - במקרים של מספר יורשים אשר יורשים מספר דירות.